צילום כוכבים ושביל החלב - מתכנון לביצוע

צילום נוף לילי הפך תחום מאוד פופולרי בעידן הדיגיטלי, ובצדק. זהו סגנון צילום מעט מאתגר אבל כשהוא מצליח הוא מאוד מהנה ומתגמל. וגם מעט קריר יותר. אז לפני שהקיץ, שיא עונת צילומי הלילה, מסתיים הנה כמה טיפים ומידע בסיסי שיעזרו בתכנון ובביצוע של צילום נוף, כוכבים ושביל החלב בלילה

איפה מצלמים כוכבים

מתי ראיתם לאחרונה את הכוכבים. החיים המודרניים והנוף האורבני שהולך ומשתלט על הסביבה דחקו את הלילה האמיתי והחשוך לשוליים. זיהום אור הוא האויב הגדול של צילום כוכבים. המצלמה קולטת אותו אפילו ממרחק של עשרות קילומטרים. בקיצור, כוכבים מצלמים בחושך וככל שחשוך יותר כך טוב יותר. התרחקו ככל הניתן ממקומות ישוב, מבסיסי צהל ומכל מקור אור חזק אחר. חושך בכיוון אליו מצלמים חשוב לא פחות מאשר בלוקיישן עצמו. כדי לאתר אזורים חשוכים ניתן להשתמש במפות זיהום אור שזמינות ברשת. המועמדים הטבעיים הם אזורים דלילים באוכלוסייה. בארץ האזורים המומלצים הם מכתש רמון ומרכז ודרום הנגב.

מתי מצלמים כוכבים

בלילות בהירים ונטולי ירח. ירח קטן (עד 15%) יכול לבוא בחשבון ואפילו לעזור להאיר את הנוף אבל מעבר לכך הוא מפריע לראות ולצלם את הכוכבים. עננים מסתירים את הכוכבים ולכן כמובן אינם רצויים. לשמחתנו באזורים המדבריים שלנו עננות אינה שכיחה בקיץ. ליבת שביל החלב החביבה על צלמי לילה נראית במיטבה בין סוף חודש מרץ לספטמבר, מכאן "עונת שביל החלב". כל העובדות הללו הופכות את הקיץ הישראלי אידאלי לצילומי כוכבים ושביל החלב, אבל אפשר בהחלט (ומומלץ) לצלם בלילה גם בעונות אחרות.

הכוכבים הם רק הרקע. הר צין ושדה הבולבוסים בלילה

ציוד צילום

צילום לילה מאתגר מאוד את המצלמה לכן בניגוד לקלישאה, כאן איכות הציוד דווקא כן משחקת תפקיד. מצלמת חיישן מלא עדיפה והעדשה הכי רחבה ומהירה (צמצם פתוח) שברשותכם. אורך מוקד של 14ממ ומטה וצמצם מקסימאלי של F/2.8 ומטה אידאליים. אורכי מוקד גדולים יותר אפשריים, ולעיתים אף רצויים (פרספקטיבה שונה וכוכבים גדולים ובולטים יותר) אך המחיר יהיה זמן חשיפה מקסימלי קצר יותר ולכן איסו גבוה יותר (ראו סעיף הגדרות חשיפה בהמשך). מצלמות מתקדמות בעלות כפתורי גישה ישירה להגדרות ולפונקציות השונות תמיד מונעות סרבול וצורך להכנס שוב ושוב לתפריטים, וזה נכון על אחת כמה וכמה בלילה. אבל, וזה אבל חשוב, כל זה לא אומר שאי אפשר לצלם גם בציוד בסיסי יותר ולהוציא תוצאות ראויות בהחלט.

שביל החלב במלוא תפארתו. נחל פארן

ציוד נלווה

חצובה יציבה היא חובה בחשיפות הארוכות של הלילה. למניעת רעידות מומלץ מאוד להשתמש בשלט רחוק או בטיימר הפנימי של המצלמה. שימוש באפליקציית שלט אלחוטי בטלפון הנייד מומלצת פחות היות והאור של מסך הטלפון יפריע לצלמים שאתכם. החשיפות הארוכות והשימוש במסך האחורי של המצלמה זוללים אנרגיה לכן מומלץ מאוד להביא סוללות רזרביות למצלמה. פנס ראש תקין עם סוללות רזרביות, נעליים גבוהות, ביגוד חם ותכשיר דוחה יתושים הם יותר מהמלצה. בירות קרות, יין, קפה/תה ונשנושים הם הרבה יותר מהמלצה. וכמובן מים בכמות מספקת.

תכנון והכנות מוקדמות

צילום נוף בלילה דורש תכנון מוקדם של הלוקיישן, התזמון והציוד, אפילו יותר מצילום ביום. לילה בשטח הוא ממש לא הזמן הנכון ללמוד כיצד מתפעלים את המצלמה. לימדו מראש את הטכניקה והכירו היטב את המצלמה, מיקום הכפתורים והפונקציות השונות. זה יחסוך זמן יקר וימנע הדלקות פנסים מיותרות שמפריעות ליתר הצלמים שאתכם. זה נכון כמובן גם לגבי יתר פרטי הציוד. אפליקציות ייעודיות כמו PhotoPills ואחרות עוזרות מאוד בתכנון הזמן, המיקום והכיוון המתאימים לצילום. הן מראות את כיוון וגובה שביל החלב לפי תאריכים ושעות, את זמני זריחת ושקיעת השמש והירח, את גודלו של הירח ועוד. העזרו בהן לתכנון הזמן והמקום. בדקו מראש את מזג אויר והעננות הצפויה ואת שעות החשכה המוחלטת ותכננו על פיהן את לוחות הזמנים. ודאו לפני היציאה שכל הציוד קיים, תקין ומתאים ושכל הסוללות טעונות. תיקונים, חיזוקים והחלפות בלילה חשוך מתסכלים, איטיים ומפריעים ליתר הצלמים שאתכם.

אפשר גם בחורף. לילה באגם באיקל הקפוא בסיביר

מה לצלם

צילום נוף בלילה הוא צילום נוף לכל דבר רק בחושך. הכוכבים ושביל החלב הם הרקע. כללי הקומפוזיציה אינם שונים מצילום נוף ביום, צריך רק לקחת בחשבון את החושך. עצים, מבנים, תצורות סלע או כל נושא מעניין הם אלו שיעשו את התמונה והכוכבים הם רק הרקע, בדיוק כמו השמים בצילום ביום. מציאת קומפוזיציה בלילה חשוך כמעט בלתי אפשרית, לכן אם אינכם מכירים היטב את הלוקיישן ואיך להגיע אליו, הגיעו באור יום ואפשרו זמן מספיק לשיטוט באזור, למציאת המיקום המדויק ולתכנון התמונה. אם יש ברשותכם מספיק זמן תכננו מראש לוקיישנים וקומפוזיציות נוספות בסביבה.

להאיר את הנוף

האתגר הגדול של צילום בלילה הוא... החושך. אלמנטים קטנים יחסית כמו עצים, מבנים, תצורות סלע קרובות וכו' אפשר להאיר בעדינות באמצעות פנס פשוט בטכניקה שנקראת "ציור באור" או על ידי פנסי לד מעומעמים (Low Level Lighting) שמוצבים על גבי חצובות. עוצמת האור, משך הזמן והמרחק ממנו נאיר את הנושא נקבעים פשוט על ידי ניסוי וטעיה. לנופים גדולים ורחוקים יותר נשתמש באור של ירח קטן (ראו סעיף מתי לצלם) או בטכניקות של שילוב חשיפות. האחרונות מצריכות עבודה עם שכבות בפוטושופ ועליהן במאמר נפרד. אופציה אהובה נוספת שאינה מצריכה הארה כלל היא שימוש בצלליות כנושא התמונה (אנשים, עצים ועוד כיד הדמיון).

להאיר את הנוף בלילה - צולם בטכניקה של שילוב חשיפות. אזור נחל פארן

הגדרות חשיפה

צילום בלילה מתבצע במצב ידני. גם המצלמות המתקדמות ביותר אינן מסתדרות עם החושך במצב אוטומטי או חצי אוטומטי. הגדרות החשיפה די הפוכות ממה שאנחנו מכירים מצילום נוף ביום. הצורך לנצל כל טיפת אור אפשרית מכתיב את הפרמטרים: צמצם הכי פתוח של העדשה, איסו בשמים (1600- 3200) ומהירות תריס של 20-30 שניות (מעבר לכך נתחיל לקבל מסלולי כוכבים). מיותר לציין שמצלמים בקובץ RAW. תנאי האור הקשים גובים מחירים והמטרה היא למצוא איזון נכון עם מינימום חסרונות.

מהירות התריס: כדי להקשות, זמן החשיפה בצילום כוכבים מוגבל על ידי תנועת כדור הארץ. חשיפה ארוכה יוצרת מסלולי כוכבים שאם לא לכך התכוון המשורר אינם רצויים. כלל האצבע לזמן החשיפה המקסימלי הוא:

להלן "כלל ה-500", כש- F הוא אורך המוקד בו אנו מצלמים וה Crop Factor הוא מקדם ההגדלה של החיישן. כך למשל במצלמת חיישן מלא (Crop Factor=1) ואורך מוקד של 14 מ"מ זמן החשיפה מקסימלי לא יעלה על 35 שניות:

במצלמות עם חיישן קטן יותר ו- Crop Factor של נניח 1.5 (חיישני APS-C של ניקון למשל) זמן החשיפה המקסימלי יהיה קצר יותר, 24 שניות בדוגמא זו:

לכן במקרה זה נאלץ לצלם באיסו גבוה יותר כדי לקבל חשיפה זהה. כך גם לגבי שימוש באורך מוקד גדול יותר. בעיני רבים (ואני ביניהם) כלל ה-500 ליברלי מידי ונכון יותר יהיה להשתמש בכלל ה-400 או אפילו ה-300. זה בוודאי יהיה נכון עבור הגדלות או הדפסות של התמונה. בכל מקרה אני ממליץ לא לעבור 25-30 שניות חשיפה ובמידת הצורך להעלות איסו. שימוש במכשיר עוקב כוכבים מאפשר זמן חשיפה ארוך בהרבה, אבל על כך בהזמנות אחרת.

פיקוס בלילה יכול גם הוא קצת לאתגר. "התפרצות" שביל החלב בנגב

איסו: צילום באיסו גבוה כל כך יוצר רעש בתמונה אפילו במצלמות המתקדמות ביותר, אבל התנאים אינם מותרים לנו ברירה. מידת הרעש תלויה באיכות המצלמה ובביצועי האיסו שלה. אפשר להתמודד ברמה סבירה עם הרעש בעריכה או בטכניקה של הערמת חשיפות ושימוש באפליקציה מתאימה (גם על כך בהזדמנות אחרת).

צמצם: הצורך לקלוט כל טיפת אור אפשרית מכתיב צילום בצמצם פתוח. כמה פתוח? הכי פתוח שהעדשה שברשותכם יודעת לתת. f/2.8 ומטה אידאליים, f/4 מתקבל. המחיר של צילום בצמצם כה פתוח הוא כמובן בעומק שדה קטן אבל בדילמה שבין חושך מצריים לאזורים "רכים" בתמונה האופציה השנייה מנצחת. ניתן להתגבר על כך בטכניקה מתקדמת יותר של הערמת פוקוס, אבל גם לכך נתייחס במאמר אחר.

איזון לבן: איזון לבן אוטומטי יעשה לרוב את העבודה היטב גם בלילה, מה גם שצילום בקבצי RAW מאפשר לבצע תיקוני צבע בקלות רבה בעריכה. למי שבכל זאת חייב שליטה, טמפרטורה של ±5,600K (אור יום) תיצור גוון טבעי ולילה שחור. טמפרטורה נמוכה יותר מתאימה למי שמעוניין ליצור אווירת לילה עם גוונים כחולים יותר (כאמור ניתן בקלות לבצע גם בעריכה).

מתאוריה למעשה: אז באיזה הגדרות להשתמש? זה כמובן תלוי במצלמה, בעדשה שבשימוש ובתנאי התאורה בשטח. הדרך לדעת היא פשוט על ידי ניסוי וטעיה. צלמו, בדקו את התוצאה ותקנו חשיפה במידת הצורך. זכרו לא להעלות את מהירות התריס מעבר ל-25-30 שניות ובמידת הצורך העלו איסו. שימו לב שהמסך האחורי של המצלמה נראה בהיר למדי בלילה ועלול להטעות, לכן עדיף להסתמך על ההיסטוגרמה. זו תהיה באופן טבעי בהטיה גדולה שמאלה (בכל זאת חושך) אבל אם הצד הימני שלה מתקרב למרכז הסקאלה אתם ככל הנראה בסדר. בכל מקרה מומלץ ליתר בטחון לקחת מספר חשיפות ולהחליט בעריכה איזה מהן היא המתאימה ביותר.

שביל החלב מעל מצריים. חמוקי ניצנה

פוקוס

הפיקוס בלילה יכול גם הוא קצת לאתגר. אם הנושא קרוב אפשר להאיר אותו באור חזק מקרוב ולפקס עליו ידנית או אוטומטית. קצת יותר מסובך לפקס על הכוכבים. אפשר לנסות לפקס על פנס מרוחק אם קיים או, אם מגיעים באור, על נוף מרוחק. חשוב לא לשכוח להעביר לאחר מכן למצב ידני מבלי להזיז את טבעת הפוקוס. השיטה הנפוצה היא להגדיל למקסימום כוכב בוהק במסך האחורי ולפקס עליו באופן ידני. כך או אך, בעת הצילום על הפוקוס להיות במצב ידני כדי למנוע מהמצלמה לנסות לפקס עם כל לחיצה (לימדו מראש היכן נמצא בורר מצבי הפוקוס - ראו סעיף הכנות מוקדמות). אחרי הצילום מומלץ מאוד לבדוק את חדות הנושא והכוכבים על ידי הגדלה של המסך האחורי, אין דבר מבאס יותר מלהגיע הביתה ולגלות שהכוכבים לא מפוקסים.

שביל החלב בתמנע. ניתן לזהות את זיהום האור משדה התעופה רמון בפינה השמאלית התחתונה של השמיים

כללי זהירות

אל תצאו לצלם לבד בלילה והשאירו מידע היכן אתם מתכננים לצלם, בעומק השטח לעיתים קרובות אין קליטה סלולרית. בלילה בצעו הכל לאט יותר ובשיקול דעת ואל תיקחו סיכונים מיותרים. כדאי מאוד להגיע באור יום ולבצע הכרות מוקדמת עם הלוקיישן, דרכי הגישה אליו, המפגעים והסכנות. הכניסו כל פריט ציוד מיותר תמיד לתיק והקפידו לסגור אותו, לציוד יש נטייה מעצבנת בלילה להיעלם או להישכח. ודאו שהחצובה יציבה ושהמצלמה מחוברת אליה היטב. הקפידו לנוע בשטח בנעליים סגורות וגבוהות. ודאו לפני היציאה שברשותכם פנסים תקינים וסוללות רזרביות מלאות. שימו לב ששטחים נרחבים של המדבר הם שטחי אש אליהם ניתן להיכנס בסופי שבוע בלבד ונדרש אישור מהגורמים המוסמכים בצה"ל. הקפידו לקחת איתכם כמות מספיקה של מים, גם בלילה. במידה שאתם מתרחקים מהרכב מומלץ לסמן את מיקומו באפליקציית ניווט - בלילה חשוך זה יכול לחסוך לכם הרבה כאבי ראש וצעדים.

להביע משאלות - שביל החלב ומטאורים בשמי הנגב

צילום מטאורים

הטכניקה לצילום מטאורים אינה שונה מכל האמור למעלה. הסיכוי לתפוס מטאור בתמונה מבוסס בעיקר על מזל והדרך היא פשוט להגדיל את הסיכויים. תכננו לצלם בלילה חשוך קרוב ככל האפשר לשיא מטר המטאורים. אחרי שמצאתם את הקומפוזיציה ובדקתם שהחשיפה נכונה פשוט צלמו פעם אחר פעם (מצלמות מתקדמות ושלטים מתוחכמים מאפשרים לבצע זאת באופן אוטומטי). ככל שתחשפו יותר פעמים כך תגדילו את הסיכויים לתפוס כוכב נופל בתמונה (ועדיין אין על כך ביטוח). בלילות של שיאי מטר מטאורים השתדלו מאוד להימנע ממקומות הומי אדם, יהיה מאוד קשה לצלם שם.

טכניקות מתקדמות

כדי להתגבר על האתגרים הרבים שמציב הלילה קיימות טכניקות שונות נוספות שמטרתן לנסות להתגבר על מגבלות המצלמה. שילובי חשיפות, שילובי זמנים, הערמת תמונות, שימוש בעוקב כוכבים ועוד. אבל את אלו, כאמור, נשמור למאמר אחר. בינתיים, שיהיו לכולנו הרבה לילות צילום מוצלחים ומהנים.